ביוגרפיה של פ.מ. אלכסנדר חלק א טסמניה (1869-1889)

ביוגרפיה של פ.מ. אלכסנדר – טסמניה (1869-1889)  תקציר : אלעד גרינברג

תקציר מתוך הספר: F. M. – The Life of Frederick Matthias Alexander, Founder of the Alexander Technique
פרדריק מתיאס אלכסנדר, אשר לימים נודע בפי חבריו ותלמידיו פשוט כ-פ.מ, נולד ב-20 לינואר 1869 בעיירה Table Cape שבצפון-מערב טסמניה. Table Cape נחשבה באותם הימים לאחת הפינות המרוחקות ביותר של האימפריה הבריטית.

מוצא סקוטי במשפחת אלכסנדר

במהלך שנותיו המאוחרות הזכיר פ.מ. את שורשיו לעתים נדירות בלבד. באותם הפעמים שהזכיר את שורשיו הוא טען כי אבותיו היו מתיישבים סקוטים. כך למשל, כשהיה בשנות השמונים שלו, ענה אלכסנדר לשאלון שהוצג לו על ידי אחד הביוגרפים שלו, בו הוא טען כי משפחתו של אביו הגיעה מסקוטלנד.

מתברר שלא רק שאין שום תעוד של דם סקוטי במשפט, אלא, שמשפחת אלכסנדר הגיעה ממערב אנגליה, וכל ארבעת סביו וסבותיו של פ.מ. הוגלו לטסמניה לאחר שהורשעו כעבריינים ברבע השני של המאה ה-19.

נסיבות הגליית סבו וסבתו של אלכסנדר לטסמניה

בקיץ 1830, פרצה במקומות שונים ברחבי אנגליה שורה של מהומות שלימים נקראו "מהומות סווינג", על שם מכתבי איום אשר נשלחו על ידי איכרים וחקלאים הזועמים לידי בעלי אחוזות וסוכנים ונחתמו בשם "קפיטן סווינג". המהומות פרצו עקב הפקעות שטחים ציבוריים לידי ידיים פרטיות, יבולים בלתי מוצלחים וכניסתו של מכשור חקלאי אשר תפס את מקומו של האיכר.

ב-22 לנובמבר הגיעו המהומות לאזור רמסברי, שם הושחתו 17 מכונות דיש. מבין אלו שנעצרו כמשחיתי הרכוש, היו מתיאס אלכסנדר, סבו של פ.מ., ואחיו ג'וזף. למעשה, כיסם של האחים אלכסנדר, כבעלי מלאכה, לא היה אמור להיות מושפע מהתהפוכות החקלאיות. האחים אלכסנדר פעלו מתוך אידיאולו

האחים אלכסנדר נשלחו לגלות של 7 שנים ב- Van Diemen's Land, שמה של טסמניה באותם ימים. בהגיעם לטסמניה, אשר בשנת 1831 מנתה אוכלוסיה של כ-25,000 איש, קיבלו האחים אלכסנדר עבודה. ה"סידור" היה כי לאחר ארבע שנים, אם התנהגותם תהיה טובה, הם יוכלו להתחיל לעבוד תמורת כסף ולחזור הביתה, לאנגליה. לאחר ארבע שנים, אכן קיבלו האחים את ההזדמנות שלהם לחזור למולדתם, אך בדומה לרבים אחרים אשר הוגלו לאזור, העדיפו להישאר על אדמת טסמניה ולנסות את מזלם ועושרם בקולוניה המתפתחת והזקוקה לרוח חלוצית.

בשנת 1832, הצטרף לאחים אלכסנדר אחיהם ג'ון, אשר הוגלה גם הוא לאחר שהורשע בגניבת חזירים.

בשנת 1838 נשא מתיאס אלכסנדר לאישה את מארי רדן (Redden), אשר גם היא, כמו משפחת אלכסנדר, הוגלתה לאי לאחר שנמצאה אשמה בגניבת שמלה ששווייה 5 שילינג. מארי הייתה טיפוס בעייתי – מעסיקיה דיווחו על נטייתה להשתכר לעתים תכופות ועל התנהגותה הבלתי הולמת. בעקבות כך, נשללה חרותה לזמן ארוך אף יותר. הסיכוי היחיד שהיה לה לזכות חזרה בעצמאותה הוא להנשא לאיש חופשי.

מארי הולידה למתיאס אלכסנדר שישה בנים, הרביעי מביניהם, ג'ון אלכסנדר, אשר נולד בשנת 1843, הפך ברבות הימים לאביו של פ.מ.אלכסנדר.

 

עסקי המשפחה בטסמניה

האחים אלכסנדר קנו שטחים באזור מרוחק של צפון-מערב טסמניה בכספים שכנראה הרוויחו בתקופת בהלת הזהב של אותן שנים והחלו במלאכת עיבוד האדמות. נאמר כי האדמות שנקנו על ידי האחים היו מהקשות והפראיות ביותר באזור, אך ידוע כי עד אמצע שנות השמונים של המאה, הגיע מתיאס אלכסנדר הסב לרווחה כלכלית בלתי מבוטלת מגידול חיטה, ניהול פונדק דרכים משגשג ועוד. לימים, התרחבו נכסיו של מתיאס אלכסנדר לכדי עיירה קטנה, אלכסנדריה, אשר היוותה צומת דרכים חשוב באזור, ומכאן הצורך בפונדק.

בשנת 1865, מת מתיאס הסב במפתיע ואיתו מתה, תוך זמן קצר, האימפריה הכלכלית שבנה במו ידיו עם אחיו. העיירה אלכסנדריה הפכה במהרה לעיירת רפאים וכיום לא נשאר ממנה זכר.

אביו של פ.מ.

ג'ון, אביו של פ.מ.אלכסנדר, למד את מקצוע פרזול הסוסים. סוסים היוו תפקיד חשוב בקהילה המקומית, הן לצרכי תקשורת ותחבורה והן לבידור – כבר אז היה מסלול מרוצי סוסים באזור אשר נוהל על ידי קרוב של משפחת אלכסנדר. ג'ון האב עשה את מלאכתו נאמנה וידוע כי נחשב לאמן בתחומו. פעם בשנה הוזמן ג'ון לשמש כמפרזל סוסים במרוץ הסוסים הלאומי של אוסטרליה, מרוץ מלבורן.

בשנת 1866, בגיל 22, נשא ג'ון לאישה את בטסי בראון, אז בת 18. בראון גם היא הייתה ביתה של עבריינית שהוגלתה לאי על קבלת כסף גנוב.

הולדת פ.מ. אלכסנדר

פ.מ. אלכסנדר היה הבן הראשון מתוך עשרה בנים שנולדו לג'ון ובטסי.

פ.מ. נאלץ להיאבק על מקומו כבר מההתחלה מאחר ונולד כפג. הייתה זו נחישותה של אמו שלא לאבד את בנה הראשון ומסירותו של הרופא המקומי שהובילו לכך שישרוד את חודשי חייו הראשונים. ידוע כי סכנת רעב ריחפה מעל לראשו של אלכסנדר התינוק, מאחר ולא יכול היה לעכל את חלב אמו. במקום זאת, ניתן לו חלב עז, אותו ינק דרך מכשיר למילוי עטים נובעים. התחלה בלתי-בטוחה זו של חייו הביאה אותו לכך שיהיה לעד 'הילד של אמא': פ.מ. אלכסנדר היה בנה המועדף של אמו וכי, דאגתה הייתה נתונה לו גם בשנים בהן מרחק רב הפריד ביניהם.

יחסי פ.מ. ואביו

אנו יודעים כי פ.מ. היה פחות קרוב לאביו, איש דת ועבודה אשר בתצלומי משפחה נראה תמיד בזקנו העבות ובפניו החתומות. אביו היה ידוע כשתיין כבד. ניתן לשער כי ג'ון האב לא שבע נחת מכך שבנו הבכור נולד עם חולשות פיזיות מסוימות וכנראה לא יוכל ללמוד ולרשת את מקצוע הפרזול. פ.מ. אלכסנדר הזכיר את אביו אך לעתים נדירות במשך כל שנותיו באנגליה (וזאת למרות שאביו הגיע לגיל מופלג ונפטר רק בשנת 1936). יחד עם זאת פ.מ. אלכסנדר זקף לזכותו של אביו על כי לימדו תמיד לשים לבו לדברים ולהיות ערני.

 

לימודיו של פ.מ.

הייתה זו ילדותו של פ.מ. באזור הכפרי הפראי שהקנתה לו את ידיעותיו אודות רכיבה על סוסים, דיג, חקלאות ובעלי-חיים. אהבתו והבנתו בסוסים בלטה מעל לכל כבר בשנותיו המוקדמות. אולי הדבר קשור לכך שאמו הוכשרה כמיילדת וידוע שכאשר הייתה יוצאת ללידות ברחבי האזור הייתה רוכבת על סוסה כאשר פ.מ. התינוק קשור לה על גבה.

בטסי, אמו של פ.מ., שלא כמו בעלה, ידעה קרוא וכתוב ועל כן הייתה נחושה בדעתה כי ילדיה (ובמיוחד בכורה האהוב פ.מ.) יקבלו חינוך הולם. הילדים נשלחו תחילה לבית-ספר של יום ראשון בכנסיה המקומית ולאחר מכן לבית-הספר ממשלתי.

אופיו של פ.מ.

פ.מ., למרות היותו תלמיד מבריק, לא היה תלמיד קל כלל וכלל. ידוע כי היה ילד חסר שקט ומחפש תמידית להסב אליו את תשומת לב הסובבים. נאמר עוד כי פ.מ. הצעיר נהג להביע חוסר אמון בכל דבר שהובא לפניו, לפחות עד שהדבר יוסבר לו לשביעות רצונו.

בשנת 1946 אמר וולטר קרינגטון:

פ.מ. סיפר כי הם לא ידעו מה לעשות איתו בבית-הספר. הוא נהג להתווכח עם כל הצהרה שהובאה לפניו. אם הפנו אותו לעובדות הכתובות בספר מסוים, הוא היה שואל כיצד יודע מחבר הספר כי הדבר הוא אכן כפי שהוא מוצג. היו שולחים אותו לקבל מלקות אך זה אף פעם לא עזר. הוא נהג לריב עם כולם והיה ידוע במזגו הסוער. רק אמו יכלה להבינו…

מפאת מזגו של פ.מ, הצעיר, הוא הוצא ממסגרת בית-הספר ובמקום זאת הובא לו מורה פרטי אשר לימדו בערבים, רוברט רוברטסון שמו. ידעו כי מורו הפרטי של אלכסנדר הצעיר התחבר מאד לתלמידו אשר בתורו ראה את מורו כדמות אב. היה זה רוברטסון, אשר חשף את פ.מ. הצעיר לראשונה לשייקספיר, מתוך אהבתו הוא את המחזאי הגדול. במהלך שנותיו עם רוברטסון, למד פ.מ. לדקלם מתוך המונולוגים הידועים יותר של המחזאי וכבר אז החל לפתח את הרצון לגדול ולהיות מדקלם של ספרות דרמטית.

 

פ.מ. אלכסנדר אמר בהזדמנות מסוימת כי החל מגיל 16 הוא לא יכול היה להבין כיצד זאת אנשים יכולים להאמין בדבר מה מבלי לחוות זאת תחילה בעצמם. נאמר כי הוא לא יכל להבין את אביו, אשר לפי דבריו "האמין ממש ובאופן מילולי כי אכן קיים אי-שם גן-עדן וגיהינום וכי כל אלו אשר אינם משתייכים לכנסיה האנגלית נחשבים בעינו כנשמות אבודות".

פ.מ אלכסנדר טען בהזדמנות מסוימת כי נטייה מוקדמת זו שלא להאמין בדבר מה מבלי לחוותו תחילה היא זו שהובילה אותו לפתח את השיטה אותה אנו מכנים כיום שיטת אלכסנדר.
© כל הזכויות שמורות לאלעד גרינברג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.