חלק ב: מחקרו של אלכסנדר 1

ההוראה של פ. מתיאס אלכסנדר הרצאה של מרג'ורי בארלו חלק ב: מחקרו של אלכסנדר (1)

תרגום מאנגלית: בוני וייס ואור שחר

הרצאה מצויינת זאת של מרג'ורי בארלו מסבירה מהי שיטת אלכסנדר. ההרצאה ניתנה בשנת 1965 לציון 10 שנים לפטירתו של פ.מ. אלכסנדר. שומעי ההרצאה היו מורים לשיטת אלכסנדר ומתעניינים בשיטה. ההרצאה פורסמה במספר מקומות. בהמשך אכתוב סקירה להרצאה זאת.

כל כותרות המשנה נוספו לצורך הקריאה האינטרנטית ואינן נמצאות בטקסט המקורי.

הקדמה לסיפורו של אלכסנדר

כדי להבין את השוני בין השיטות הרגילות לתרגול יציבה – או תיקון יציבה – לבין ההוראה של פ.מ. אלכסנדר, כדאי לנו להתבונן פעם נוספת בסיפורו ולבחון את מקורותיו. כך ניתן יהיה להבין כיצד הוא הגיע להבנה שאפשרה גישה חדשה לגמרי המראה את הדרך שבה נוכל להזיק פחות לעצמנו.

אלכסנדר התחיל בדברים המוחשיים. היה לו מעט מאוד זמן לתיאוריות או לרעיונות שלא היה להם יישום מעשי. מה שהניע אותו למחקרו העצמי היה מגבלה שהפריעה לעבודתו כשחקן וכקריין. הצטרדות חוזרת בקולו נראתה כסוג של קושי, אך מחקרו העצמי בצרידתו הוא שהוביל אותו לגילוי שלא ניתן להתגבר על חולשה קטנה, ולכאורה מבודדת, מבלי לפנות לשינוי עצמי כולל. במקביל הוא גילה שהדרך הרגילה לתיקון פגמים, שבה נעשה שינוי חיצוני ברמה הנראית לעין, היא חסרת תועלת.

אלכסנדר היה קריין-שחקן שאהב במיוחד את שייקספיר. הייתה לו שאיפה נחושה להפוך לשחקן שייקספירי מצליח. מכיוון שקולו לא נענה לדרישות שנדרשו ממנו, כל שאיפותיו התנפצו לרסיסים.

צעד ראשון: אלכסנדר מגלה שהגורם לבעיה שלו נמצא בעצמו

אלכסנדר פונה לעזרה רפואית.

לאחר שנואש מתרופות, אשר עזרו לו כל עוד הוא נמנע מלהשתמש בקולו, הגיע אלכסנדר להבנה גאונית, הראשונה מתוך רבות. הוא הבין שהוא עצמו עשוי להיות הגורם לבעיה שלו. אלכסנדר הבין שייתכן שהוא מפעיל לחץ על איברי הקול שלו באופן אשר עוד לא היה ברור לו. במבט לאחור אפשר להבחין שצעד ראשון זה היווה כיוון-חשיבה חדש בבעייתו. צעד זה מראה על יכולתו של אלכסנדר למקוריות חשיבתית ומדגים את דרכו המיוחדת של אלכסנדר שלא לקבל שום דבר כמובן מאליו. איכות זו בלטה באלכסנדר הצעיר עוד בהיותו ילד. בבית הספר בטסמניה הוא נחשב למטרד מושלם משום שנהג להטיל ספק בכל מה שלמד. לעתים קרובות הוא נהג לשאול את מוריו מניין הם יודעים שמה שהם מלמדים הוא נכון.

לא ניתן לדעת כמה אנשים שסבלו מבעיות קול כמו של אלכסנדר ויתרו על קריירות של קריינים, שחקנים, או נואמים משום שקיבלו כמובן מאליו את העובדה שאם טיפול רפואי נכשל, אז לא יכול להיות שיש פתרון אחר לבעיה שלהם.

בזמן הדיבור אלכסנדר מגלה שקורים לו שלושה דברים מוזרים

בשלב זה קיבל אלכסנדר על עצמו את האחריות לבעיה שלו. על מנת לבחון מה הוא עושה כאשר הוא משתמש בקולו, הוא תרגל דיבור מול המראה, והתבונן בעצמו בסבלנות. לבסוף הוא גילה שכאשר הוא דיבר קרו שלושה דברים מוזרים: הוא נטה למשוך את ראשו לאחור, לכווץ את גרונו ולינוק את האוויר דרך פיו. בנוסף על הפרעות אלו נטה אלכסנדר להרים את החזה ולכווץ את כל גופו.

צעד שני: השפעת מניעת משיכת הראש לאחור

לאחר ניסויים רבים גילה אלכסנדר שאם הוא מצליח למנוע את משיכת הראש לאחור, שאר השיבושים אינם מתרחשים. זה היה הגילוי השני המשמעותי שלו – הגילוי שההפרעה לאיזון הדינמי של הראש מפריעה לתפקוד של שאר חלקי הגוף.

הפיקוד הראשוני

את הדומיננטיות של הראש במדרג השליטה הגופני כינה אלכסנדר בשם ה"פיקוד הראשוני" (Primary Control). הוא קרא לו "הפיקוד הראשוני" מכיוון שבתהליך התרת "הפלונטר" של השיבוש זהו הגורם הראשון שיש להתייחס אליו, וגורם זה מתנה את צורת השיבוש בחלקי הגוף האחרים.

הפיקוד ראשוני מוגדר באמצעות היחס בין הצוואר, הראש והגב. זהו האופן הראשוני של השימוש בגוף, בין שהוא טוב או רע.

לאחר שגילה את מה שסבר שהוא המקור לבעיות בקולו, החל אלכסנדר לנסות לתקן זאת בדרך שנראתה כמובנת מאליה – הוא ניסה לעשות את ההפך. אבל ככל שנאבק יותר לעשות את הדבר הנכון, כך הוא הסתבך יותר.

צעד שלישי: להפסיק לעשות את המיותר

אלכסנדר גילה שאין הוא יכול לעשות דבר באופן ישיר כדי לחדול מהרגליו השגויים. לבסוף הוא הבין שהוא לא צריך לעשות משהו שונה, אלא עליו לעצור את מה שהוא כבר עושה.

זהו העיקרון החשוב הנוסף בהוראה של אלכסנדר. עיקרון זה מערער לגמרי את כל הדעות המקובלות שיש לנו לגבי תיקון משהו שגוי. בדרך כלל כאשר משהו פגום, שגוי או מקולקל אנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות משהו כדי לתקן את המצב.

העיקרון החדש הוא שאם משהו שגוי, פגום או מקולקל, אנחנו חייבים למצוא מהו הדבר השגוי ולהפסיק לעשות אותו. רעיון זה מדגיש את השוני הבסיסי בין שיטת אלכסנדר לבין כל שיטה אחרת. הבנתו היא יסודית בכל ניסיון לשנות ליקוי או שיבוש – הדרך היחידה לרפא מישהו שמטיח את ראשו בקיר היא ללמד אותו להפסיק לעשות זאת.

ברמה מסוימת רעיון זה מהווה הסבר מוצלח לעבודה הנעשית בשיטת אלכסנדר. רעיון זה יכול להיות תשובה לשאלה: מה עושים המורים לשיטת אלכסנדר – אנו מלמדים אנשים להיות ערים למאמץ המיותר ולמתח המוגזם בפעולותיהם היומיומיות, כדי שיוכלו לחדול מלהשתמש בעצמם באופן לקוי.

במילים אחרות, אנו מעוניינים ללמד את תלמידינו כיצד להשתחרר מכלוב מאמץ-היתר שבו הם כלואים, כדי שהשימוש הטבעי והחופשי בגוף יוכל לבוא לידי ביטוי. סיריל קונולי כתב בספרו "הקבר הלא-שקט" – "בתוך כל אדם שמן ישנו אדם רזה המנסה לצאת החוצה." אנחנו יכולים לשנות זאת ולומר כי בתוך כל אדם מתוח ומכווץ ישנו אדם חופשי, אשר אינו יודע כיצד לצאת החוצה.

אנחנו לא מלמדים אנשים מה לעשות "נכון" – אנחנו מלמדים אנשים איך לחדול מעשייה שגויה. לא ניתן להתיר את השגוי על ידי עשייה (It is impossible to do an undoing).

חלק ג: המשך מחקרו של אלכסנדר

© כל הזכויות לתרגום שמורות לאור שחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.