אני עושה משהו אשר גורם לי לבעיה

מאמר זה עוסק באחד הרעיונות שאני נוטה ללמד כבר במהלך השיעורים הראשונים בשיטת אלכסנדר.

מטרות המאמר הן לשפוך אור נוסף על רעיון זה, לעזור לתלמידים ותיקים ולתלמידים מתחילים להבינו טוב יותר וכן להראות למורים העושים את צעדיהם הראשונים בהוראת טכניקת אלכסנדר דרך אפשרית ללמד רעיון זה.

לפתור את הבעיה

כאשר לאנשים יש בעיה אשר הם מעוניינים לפתור אותה, הרי שאם הם חיים במערב בעידן הנוכחי רבים מהם ישאלו את עצמם: "מה אני יכול/ה לעשות בכדי לפתור את הבעיה".

במקרה של מחלה, כאב (דוגמת כאב גב), בעיית יציבה או אי נוחות פיזית, התשובה עשויה לגרום להם לנקוט בפעולה ישירה. כך למשל הם עשויים לקחת כדורים משככי כאבים, לעשות תרגילי התעמלות או ספורט, לשקול ניתוח ועוד.

זה לא נדיר שאנשים מתחילים להתעניין בשיטת אלכסנדר, הקרויה גם טכניקת אלכסנדר, כאשר הם סובלים מקושי ספציפי בולט כמו כאבי גב, כאבי צוואר, יציבה לקויה ועוד.

מה אני עושה שגורם לבעיה?

כאשר פונים אלי אנשים עקב בעיות ספציפיות המעוניינים לקבל שיעורים בשיטת אלכסנדר הרי שלעתים קרובות אני מנחה אותם לשאול את עצמם סוג שאלות שונה במקצת מה"שאלה הרגילה" שתיארתי קודם לכן. כך למשל אני עשוי להציע להם לשאול עצמם שאלות דוגמת: "מה אני עושה שגורם לי לבעיה", או "מה אני עושה שתורם לקיומה של הבעיה", או "מה אני עושה שלא מאפשר למצבי להשתפר".

לעתים ההבדל בין שני סוגי השאלות נשמע סמנטי בלבד: השאלה הראשונה: "מה עלי לעשות בכדי לפתור את הבעיה שלי" נשמע לחלק מהאנשים כדומה מאוד לסוג השאלות השני: "מה הדבר אותו אני עושה אשר תורם לקיומה של בעיה שיש לי".

השאלות דומות, אבל שונות.

למעשה, סוג השאלות השני עשוי להפנות אנשים למצוא את הפתרון לבעיות שלהם בערוצים שונים מאלה שהם פונים אליהם בדרך כלל ויכול לעזור להם לפתור בעיות שלא נפתרו בדרך הרגילה.

משמעות השאלה "מה אני עושה אשר גורם לי לבעיה " היא שהאדם עושה משהו (כמעט תמיד באופן שאינו מודע לו עצמו) אשר תורם להמשך קיומה של הבעיה שלו. יחד עם זאת חשוב להבין שאין הכוונה שכל הבעיות שיש לאדם תלויות במשהו שהוא עושה ברגע זה. הרעיון הוא להכיר באפשרות שיש משהו שהאדם עושה אשר משפיע, לפחות במידה מסוימת, על קיומן של הבעיות שלו בצורתן הנוכחית.

כמובן שמשפחת השאלות "מה אני עושה אשר תורם לקיומה של הבעיה שלי", מזמינה מייד שאלה מעשית נוספת: "מה אני יכול/ה להפסיק לעשות על מנת שהבעיה שלי תיפתר", או בניסוחים קצת שונים (תלוי באדם ובבעיה שלו): "מה אני יכול/ה להפחית בעשייה שלי על מנת שהבעיה שלי תיפתר במקצת" או "מה אני יכול/ה להפחית בעשייה שלי על מנת שהבעיה שלי לא תחריף".

למעשה משפחת השאלות "מה אני עושה אשר גורם לי לבעיה ", ו"מה אני יכול/ה להפסיק לעשות על מנת שהבעיה שלי תיפתר" ליוו את פ.מ. אלכסנדר בתחילת דרכו, לגילוי ופיתוח שיטת אלכסנדר (Alexander technique).

אחד מהשבילים שהובילו לגילוי שיטת אלכסנדר

פרדריק מתיאס אלכסנדר (Frederick Matthias Alexander ) היה שחקן תיאטרון אוסטרלי אשר סבל מבעיית קול שחזרה על עצמה והחריפה. בפרק הראשון בספרו השלישי, "השימוש שלי בעצמי" (the use of the self) הוא מספר את סיפורו. פרדריק מתיאס אלכסנדר (שחבריו נהגו לכנותו פ.מ.) נטה להצטרד בעיקר לקראת סיום ההופעות שלו והיה צרוד זמן מה אחריהן. לעתים החמיר במצב בסיום ההופעות עד כדי כך שהוא איבד את קולו כמעט לגמרי. לעומת זאת, בין ההופעות, כאשר דיבר מעט, או לא דיבר כלל לזמן מסוים, הקול "הרגיל" שלו חזר אליו.

אחרי הופעה דרמטית בה הצטרד משמעותית פעם נוספת ולאחר שנואש מהרופאים, מספר פ.מ. אלכסנדר שהוא שקל פעם נוספת את מצבו:

  • מצד אחד, במצב יומיומי רגיל, כשהוא לא דיבר, או דיבר מעט בדיבור "רגיל", לא הייתה לו שום בעיה עם הקול שלו, להפך: קולו היה בהיר וצלול.
  • לעומת זאת במצבים אחרים, במיוחד לקראת סיום הופעותיו הוא הצטרד, ולעתים אף איבד את קולו לגמרי.

פ.מ. אלכסנדר בחר להסיק שיש משהו שהוא עושה בזמן ההופעה אשר גורם לבעיות הקול שלו. הוא שיער שאילו ידע מהו הדבר הזה או-אז יוכל להפסיק לעשותו ולהיפרד מבעיות הקול שלו.

הרצון העז לפתור את בעיתו, גישת האחריות האישית למצבו ותכונות אישיות מיוחדות, הובילו אותו למצוא את התשובות לשאלות מה הוא עושה בזמן ההופעה אשר גורם לו לצרידות ומה הוא יכול להפסיק לעשות על מנת שמצבו ישתפר. בנוסף הוא גילה מה הוא יכול לעשות אחרת על מנת לשפר את מצבו הכללי. תוך כדי תהליך המחקר הוא גילה גילויים רבים נוספים אשר הובילו אותו לפיתוח שיטת אלכסנדר.

להפסיק לעשות כבר בתחילת הדרך

כבר במהלך השיעורים הראשונים בשיטת אלכסנדר אני נוטה להציג לפונים לשיטה את האפשרות שיתכן שהם עצמם עושים משהו אשר תורם להמשך קיומה של בעיה שיש להם. אחת הסיבות לכך קשורה לרעיון חשוב אחר של השיטה לפיו שיטת אלכסנדר היא בעיקרה שיטה לעבודה עצמית. לפיכך, כאשר זה מתאים לתהליך של הלומד/ת, אני מעודד אותו/ה להתחיל ולהשתמש בכלים שמציעה השיטה בכלל, ובמשפחת השאלות "מה אני עושה שתורם להמשך קיומה של הבעיה" בפרט.

אני בוחר ללמד רעיון זה בעיקר את אותם תלמידים אשר להערכתי יכולים להתחיל להשתמש בו לעבודה אישית: הם יכולים להבין אותו, מסוגלים להיות מסוקרנים ממנו ויש סיכוי סביר שהם יתחילו לתרגם אותו לעבודה עצמאית בבית.

בנוסף, לאורך השנים אני מבחין שרעיון זה, הפשוט יחסית להבנה אינטלקטואלית (גם אם לעתים קרובות קשה לקבלה וליישום), מצליח להצביע על הכיוון המיוחד שבו פוסעת שיטת אלכסנדר, מה שמאפשר לתלמידים לעבוד עם עצמם ולשפר את מצבם, כבר במהלך תקופת השיעורים הראשונה.

יחד עם זאת חשוב להבין שלימוד רעיון זה בתחילת התהליך לא מתאים לכל התלמידים. הדבר עשוי להיות קשור לכך שהרעיון עלול להיות לא מובן כהלכה, לא לתרום באופן ממשי לתהליך הלימוד, להטעות ולהוביל את התלמיד בכיוונים שגויים (באופן העלול לחזק את דפוסיו והרגליו השגויים), או הרעיון עשוי להיות פשוט לא מתאים להילמד, מסיבות הייחודיות לתלמיד/ה ספציפי/ת.

יחד עם זאת, במקרים בהם אני לא מלמד רעיון זה במהלך השיעורים הראשונים, אני נוטה ללמד אותו או לפחות להציג אותו, במהלך השיעורים המתקדמים. נדיר שאבחר לא להתייחס ישירות לרעיון זה כלל לאורך כל תהליך הלימוד.

על כאבי גב, כאבי צוואר, נזקי מחשב ועוד

על מנת להבהיר את משמעות הרעיון המוצג במאמר זה אתייחס לדוגמאות פשטניות במקצת, בעלות סממן פיזי בולט. השימוש בדוגמאות "פיזיות" נעשה משום שאותן קל יחסית להסביר ולהבין. יחד עם זאת כדאי להתייחס לדוגמאות המוצגות כאן כאל רמזים המיועדים לעזור בהבנת הרעיון המוצג במאמר זה. במילים אחרות, כדאי להבין את משמעות הדוגמאות בהקשר גופני ונפשי רחב יותר, משמעות אשר מתבהרת במהלך השיעורים האישיים בשיטת אלכסנדר.

כאבי גב תחתון

כאב בגב התחתון הוא דבר שכיח למדי.

הסובלים מכאבים בגב התחתון אשר מנסים לפתור את בעייתם בגישה ישירה, דהיינו על ידי המחשבה שהם צריכים לעשות דבר מה נוסף על מנת לשפר את מצבם, עשויים לנסות לחזק את שרירי הבטן (אולי מתוך אמונה ששרירי בטן חזקים יתמכו בגב), עשויים לקחת כדורים משככי כאבים ובמקרים קיצוניים הם אף עשויים לשקול לעבור ניתוח מסוג כלשהו (רשימת הדברים הנוספים "לעשות" עוד ארוכה).

את הגישה השנייה אפשר לכנות הגישה העקיפה. גישה זאת שואלות שאלות דוגמת: "מה אני יכול/ה להפסיק לעשות על מנת שמצבי ישתפר". תלמידים בשיטת אלכסנדר הנוקטים בגישה זאת עשויים להגיע למסקנה שיש משהו אשר הם עושים עם עצמם אשר גורם להם לכאבים, בהמשך הם יוכלו ללמוד כיצד להפחית את העשייה המיותרת שלהם ולהתחיל לשפר את מצבם.

למשל, בעזרת מורה מיומן, תלמידים בשיטת אלכסנדר עשויים לגלות שהם מפעילים מתח שרירי מוגזם בגב התחתון כך שהגב התחתון נדחף קדימה (לכיוון הבטן), דבר היוצר שקע גדול, אשר באופן עקיף יוצר כאב בגב התחתון. יתכן שהתלמידים יגלו שמדובר בהחזקת יתר של הצוואר אשר משפיעה על מתח מוגזם הנמצא בגב התחתון.

קיימות אפשרויות רבות לעשיית-יתר אשר יכולות להוביל לכאבים בגב התחתון. הרעיון הוא שכאשר אנשים ידעו מה הם עושים יותר מידי, ובהמשך הם ילמדו כיצד להפסיק זאת, הדבר עשוי להוביל לכך שמצבם יתחיל להשתפר.

כאבי עורף

לא מעט אנשים סובלים מכאבים בעורף.

בדומה למה שכתבתי קודם לכן על כאבי גב תחתון ובדומה לבעיות פיזיות נוספות, גם בכאבי צוואר רוב האנשים הנוקטים בגישה הישירה הגורסת שצריך לעשות משהו בשביל לפתור את הבעיה, עשויים לשקול ברצינות לחזק את שרירי הצוואר בכלל ושרירי העורף והגב העליונים בפרט. יתכן שהם יבחרו לקחת כדורים משככי כאבים, ובמקרים מסוימים יתכן שינסו לפתור את בעייתם על ידי ניתוח.

גם כאן, השאלה "מה אני עושה/ה אשר תורם לקיומה של הבעיה שלי" ונגזרתה, "מה אני יכול/ה להפסיק לעשות על מנת שמצבי ישתפר" יכולים לעזור לתלמידי שיטת אלכסנדר ללמוד את "תרומתם" לכאב הצוואר שלהם ובהמשך ללמוד כיצד להפחית תרומה שלילית זאת.

לדוגמא, יתכן שהסיבה לכאב בעורף או בצוואר היא הנטייה להטות את הראש באופן מסוים, אשר לוחץ בצורה מוגזמת על אזורים מסוימים בעורף. יתכן שמדובר בכך שהלסת התחתונה מכווצת יתר על המידה דבר המשפיע על שרירי הצוואר. כמובן שגם כאן, מגוון האפשרויות לעשיית יתר הגורמת לכאבים באזוריים אלה ואחרים הוא רחב וגם כאן התשובה לשאלה מה אני עושה אשר גורם לכאבים שלי והלמידה כיצד להפסיק לעשות את הדבר הזה, עשויים להתחיל ולהוביל לשיפור המצב.

נזקים הקשורים לעבודה עם מחשבים

חלק מהמגיעים לקבל שיעורים בשיטת אלכסנדר הם אנשים העובדים מול מחשב שעות ארוכות וסובלים מבעיות שונות: כאבי גב, דלקות גידים חוזרות, עייפות כללית ועוד. כך לדוגמא יש הסובלים מכאבים במפרקי כף היד ו/או בפרקי כף היד (לחלקם ישנה הרגשת נימול באצבעות) אשר לעתים מאובחנים כסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome). יחסית למאמצים העצומים להירפא של חלק מאלה הסובלים מבעיה זאת (מאמצים שעלולים להוביל לניתוח) ומפתיע ככל שהדבר נשמע, לעתים שינויים משמעותיים לטובה עשויים להתחולל רק מעצם העובדה שלומדים כיצד להפחית את עודף המתח בצוואר, בכתפיים, בזרועות, באמות ובפרקי כף היד, ועוד.

מניסיוני, בין אם מדובר בבעיות יציבה מסוג סקוליוזיס (עקמת) או קיפוזיס, בין אם מדובר ב"הצרות עמוד השדרה", בכאבים הקשורים לפריצת דיסק או בכאבי גב שאין להם סיבה נראית לעין, בין אם מדובר בנטייה לצרידות ולאיבוד קול ובין אם מדובר במגוון בעיות נוספות, לעתים עצם ההבנה של תלמידי שיטת אלכסנדר שיתכן שהם עושים משהו אשר גורם להם לבעיה, והלימוד כיצד להפחית לעשות את הדבר הזה, עשוי להתחיל ולחולל את השינוי אשר יגרום לכך שהמצב ישתפר לטובה.

ובפרפראזה על אחד מאמרות הכנף של פ.מ. אלכסנדר (ויש רבות כאלה :)חצי מהדרך (הביתה) היא להפסיק לעשות את הדברים השגויים שאתם עושים.

בשיטת אלכסנדר לומדים גם מה לעשות

לעתים, במיוחד בשיעורים הראשונים בשיטה, כשאני מלמד את הרעיון שאם מפסיקים לעשות משהו יתכן שהמצב ישתפר, אנשים מסתכלים אלי בתמיהה ושואלים אותי למה אני מתכוון. שאלות מהסוג "האם באמת לא עושים כלום בשיטת אלכסנדר?" "האם בזמן כלשהו עושים משהו?" הן שאלות שכיחות בזמן לימוד ראשוני של רעיון זה.

כמובן ששיטת אלכסנדר עוסקת בשאלות של מה לעשות, איך לעשות, וכיצד האדם יכול לשפר את התארגנותו ותגובותיו כך שמצבו ישתפר. אולם על מנת להבין את סוג העשייה הנדרשת בשיטת אלכסנדר ואת הדרך בה שיטת אלכסנדר פוסעת, כדאי להכיר ולהבין את האפשרות שיתכן שהאדם עצמו עושה משהו אשר גורם לקיומה של הבעיה שלו.

לא מדובר בהתמוטטות

קשה להתייחס לטעויות כלליות של תלמידים בשיטת אלכסנדר מכיוון שכאשר תלמידים נחשפים לרעיון שהם עושים משהו אשר גורם להם לבעיה מגיב כל אחד מהם באופן שונה, כל אחד מהם מבין את הרעיון קצת אחרת ובעיקר כל אחד מנסה לממש אותו באופן שהוא תופס אותו כנכון. (לעתים קורה שתלמידים מנסים לממש את הפחתת העשייה באופן שגוי המוביל לעשיית יתר).

למרות זאת, לאורך שנות ההוראה שלי אני מוצא טעות אחת נפוצה יותר מאחרות אשר כדאי לשים לב אליה: לא מעט תלמידים נוטים לתרגם את משמעות הרעיון שהם עושים משהו אשר גורם להם לבעיה להרפיית שרירית מוגזמת, ל- relax, המוביל למה שאלכסנדר כינה "התמוטטות" (collapse). חשוב להבין ולהסביר שאין הכוונה להתרופפות יתר של השרירים המובילה להתמוטטות, אלא הכוונה היא להתארגנות עצמית מסוג אחר, התארגנות הנלמדת במהלך השיעורים.

נהיגה לא אחראית ברכב

כפי שציינתי במאמרים אחרים, הרוב המוחלט של העוסקים בשיטת אלכסנדר, בין אם הם תלמידים ותיקים בשיטה או מורים לשיטה, מכיר את השימוש הנפוץ במטאפורות להבנת השיטה. לפיכך, כפי שמלמדים בשיעורים אישיים ובקורסים להכשרת מורים, גם במאמר זה אשתמש במטאפורה בשביל להבהיר את הרעיון שיתכן שהאדם עצמו עושה משהו אשר גורם לו לבעיה.

כאשר רכב מתקלקל בלי סיבה ישירה הנראית לעין, הרי שמצד אחד יתכן שהקלקול נובע בגלל פגם ראשוני שקיים ברכב. במקביל, קיימת אפשרות שהקלקול ברכב נובע בגלל שהנוהגים בו עושים זאת באופן שגורם לו לנזק.

לדוגמא, אם נתייחס באופן תיאורטי לשני רכבים זהים לחלוטין (מאותו סוג, אותם חלקים מרכיבים אותו, שניהם הורכבו באותו פס יצור וכד'), המיועדים לנסיעה בכביש בלבד. כמו כן אם נניח שברכב הראשון נוהגים באופן זהיר רק בכבישים סלולים (באופן המתאים לרכב) וברכב השני, נוהגים לנסוע בדרכים משובשות המיועדות לרכבי שטח בלבד, נוסעים עם צמיגים לא מנופחים וכד'. הרי מהנתונים המוצגים, נוכל להסיק בקלות שלאורך זמן קיים סיכוי סביר שהרכב השני יינזק הרבה יותר מהראשון ויבלה במוסך הרבה יותר פעמים מאשר הרכב הראשון. בנוסף, סביר מאוד להסיק שלא משנה כמה פעמים הרכב השני יתוקן, הרי שהוא ימשיך להתקלקל שוב ושוב בגלל הצורה שנוהגים בו.

אפשר להבין בקלות שנהגי הרכב השני עושים משהו אשר גורם לנזק ברכב. על מנת שהרכב השני יפסיק להינזק כדאי שהנוהגים בו יפסיקו לעשות מה שהם עושים (דהיינו יפסיקו לנסוע בדרכים משובשות עם צמיגים לא מנופחים) ובהמשך, ילמדו לנסוע בצורה המתאימה לרכב שבידם.

בדומה לנהגי הרכב השני, גם אנשים אשר באים בגלל בעיות מסוימות לקבל שיעורים בשיטת אלכסנדר עשויים להפיק תועלת מלימוד כיצד לנהוג עם עצמם באופן שונה. דהיינו להפסיק "להשתמש" בעצמם באופן לקוי, וללמוד "להשתמש" בעצמם באופן אחר, חיובי יותר.

כך שאם נסכם באמירת כנף נוספת של אלכסנדר (כבר ציינתי שיש רבות כאלה :) – הכל בסדר איתכם פרט למה שאתם עושים (שגוי).

סיכום

לסיכום, אחד מהרעיונות המרכזיים בשיטת אלכסנדר אשר אני נוטה ללמדו כבר במהלך השיעורים הראשונים בשיטה, הוא שהאדם עושה משהו אשר גורם לו לבעיה, כך שכאשר הוא יפסיק לעשותו מצבו עשוי להשתפר.

רעיון זה, אשר ליוה את פ.מ. אלכסנדר בגילוי שיטת אלכסנדר הוא רק חלק מהרעיונות המרכיבים את השיטה. חשוב לדעת שלוקח זמן עבודה תהליכית בשיטת אלכסנדר על מנת לגלות מהי העשייה המיותרת המזיקה וכיצד להפחיתה.

למרות שבהמשך התהליך בשיטת אלכסנדר לומדים איך לעשות דברים באופן שונה, הרי שזה לא יהיה מופרז להגיד שלעתים עצם הבנת רעיון זה והלימוד כיצד להפחית בעשייה המיותרת הגורמת לנזק יכולים להתחיל ולעורר שינויים לטובה וזאת בן אם מדובר בכאב גב, כאב צוואר ובן אם מדובר בבעיות נוספות.

כפי שאמרה בחיוך מרג'ורי בארלו, אחת מהמורות החשובות לטכניקת אלכסנדר, הדרך היעילה לרפא מישהו שדופק את ראשו בקיר היא לעזור לו להפסיק לעשות זאת.

 

© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המאמר.