עבודה עם עצם החזה, Sternum לפי שיטת אלכסנדר

 מידע כללי על עצם החזה

מידע בסיסי

עצם החזה, sternum, breastbone,אשר מכונה גם מפתח הלב, היא עצם שטוחה, הממוקמת בקדמת בית החזה ומסייעת להגדיר את גבולותיו הקדמיים. יחד עם הצלעות היא מגינה על תכולת בית החזה. קיימים מפרקים (סחוסיים) בין עצם החזה לעשר הצלעות הראשונות (Ribs) וזאת הודות לסחוסים הצלעיים (Costal Cartilage), המחברים ביניהם. בנוסף, קיימים מפרקים בין החלק העליון של עצם החזה ובין עצמות הבריח (Clavicle, Collar Bone).

עצם החזה מורכבת משלושה חלקים.

  1. ידית עצם החזה
  2. גוף עצם החזה
  3. זיז עצם החזה

1. ידית עצם החזה – Manubrium

ידית עצם החזה היא העצם העליונה של עצם החזה. לידית עצם החזה יש מבנה מרובע. היא מופרקת (כלומר יש לה מפרקים) עם:

  • זוג עצמות הבריח
  • זוג הצלעות הראשון.
  • גוף עצם החזה.

Manubrium, פירושו ידית של חרב.

זווית עצם החזה, Sternal Angle

בין ידית עצם החזה ובין גוף עצם החזה יש זווית של כ-140 מעלות. בעזרת מישוש אפשר לאתר להרגיש את זווית עצם החזה (היא מורגשת כבליטה בחלק העליון של עצם החזה). זוג הצלעות השני מופרק עם זווית עצם החזה. (חוליות T4, ו T5, נמצאות בגובה זווית עצם החזה).

2. גוף עצם החזה, Body of Sternum

גוף עצם החזה הוא החלק הארוך משלושת החלקים הראשיים של עצם החזה. גוף עצם החזה מופרק ל:

  • עצם ידית עצם החזה
  • זיז עצם החזה.

בנוסף, גוף עצם החזה מופרק גם לצלעות: בצידי גוף עצם החזה קיימים שקעים, אשר אליהם מתחברים הסחוסים הצלעיים אשר מחוברים בצידם השני לצלעות. גוף עצם החזה עצמו מורכב מארבע חלקים שיש ביניהם לבין עצמם מפרקים. את החלקים הללו, אשר מתאחים במהלך השנים (נראה שלרוב באמצע שנות השלושים). לעיתים, אפשר לממש ולהרגיש אותם. שלושת קווי האיחוי ממוקמים בצמוד לחיבור שלוש זוגות צלעות: צלעות מספר 3, צלעות מספר 4 וצלעות מספר 5.

3. זיז עצם החזה, זיז הסיף, Xiphoid Process

זיז עצם החזה אשר ממוקם בתחתית עצם החזה, הוא החלק הקטן משלושת החלקים של עצם החזה. צורתו איננה שווה אצל כל האנשים. בחלקו העליון, זיז עצם החזה מופרק לגוף עצם החזה. בחלק העליון של גבולו הצידי זיז עצם החזה מופרק עם הצלעות התחתונות (בעזרת הסחוסים הצלעיים). בזמן הלידה זיז עצם החזה מורכב מסחוס בלבד במהלך החיים הוא מתחיל להתגרם. נהוג לטעון שבסוף שנות השלושים ההתגרמות שלו מסתיימת והוא מתחבר לגוף עצם החזה בחיבור סחוסי. בנוסף נהוג לטעון שבתחילת שנות החמישים הוא מתאחה לגוף עצם החזה בחיבור גרמי.

תמונות

דרך התייחסות אפשרית לעצם החזה לפי שיטת אלכסנדר כפי שאני מלמד אותה

עיתוי ההוראה

לרוב, אני בוחר להתייחס באופן מילולי ו "ישיר", לעצם החזה רק כאשר אני מבחין שתלמידי מנוסים בתהליכי השהייה, הנחית כיוונים ומבינים את הרעיונות המרכזים של טכניקת אלכסנדר. מניסיוני בהוראת השיטה, אם מלמדים נושא זה מוקדם מידי הדבר עלול לבלבל תלמידים מתחילים ולגרום להם להתמקד באופן ישיר בחלק/ים ספציפיים מבלי להבין את תפיסת השלם.

נקודת מבט מבנית

בראיה מבנית אפשר להתייחס לכך שעצם החזה תומכת בעצמות הבריח ונתמכת על ידי הצלעות. הבנה זאת יכולה להוביל ולעודד את הארגון הפנימי.

דרך הוראה אפשרית להכרות חוויתיית עם עצם בית החזה

בתחילה אני עשוי להנחות את התלמידים שלי להתייחס לעצם החזה כיחידה אחת. בשלב זה אינני נוטה להתייחס לחלקיה השונים, תפקודה וכד'. את עצם החזה אפשר לחוש ולהרגיש: כך למשל יד אחת יכולה לגעת בקצה העליון שלה ויד שניה בקצה התחתון שלה. לעתים קרובות אני מעודד את תלמידי לערוך התבוננות בעצם החזה מול מראה. בהמשך אפשר להתייחס לפרטים נוספים:

  • אפשר לחוש ולהרגיש את הידית, את גוף עצם החזה, ואת זיז עצם החזה. בתחילה אפשר להתייחס אליהם בנפרד ובהמשך אפשר להתייחס אליהם באופן משולב.
  • כדאי להכיר באופן חוויתי את הזוית בין ידית עצם החזה לבין גוף עצם החוזה.
  • אפשר להתייחס ולהכיר את שלושת קווי האיחוי בעצם החזה.

בשלבים הבאים אפשר להתייחס חוויתית למיקום קווי האיחוי המדויקים (יחסית) של עצם החזה וצלעות 3,4,5. בנוסף, ניתן להשתמש בזוית עצם החזה בשביל לאתר לאתר את זוג הצלעות השני. בהמשך אפשר בהתייחס באופן חוויתי לכל אחד מפרקי הצלעות עם עצם החזה (מבט צידי של עצם החזה יכול לסייע בכך). בעזרת הכרות המיקום של עצם החזה ניתן לאתר את מיקום חוליות T4, T5. נדמה שרוב האנשים מתייחסים לעצם החזה מקדימה (ולעתים גם מלמעלה). מעניין להתיחס לעצם החזה גם מתוך מבט אחורי (מכיוון הגב קדימה) וגם מתוך מבט צידי.

חלק מה"גילויים האפשריים"

עבודה חוויתית עם עצם החזה עשויה להוביל לגילויים מעניינים: למשל:

  • לעתים קרובות האורך של עצם החזה נתפסת כקטנה יותר ממה שהיא. בנוסף, קיימת התבהרות חוויתית של המיקום היחסי שלה בקדמת הגו, דבר התורם גם להבנת הפן הקדמי של הגו.
  • המבט הצידי מבהיר את זווית עצם החזה, ואת מיקום הפן הקדמי של הצלעות.
  • גדלה ההבנה של מבנה הצלעות, בית החזה ותפקודם.
  • מתגלה חלק מהשוני בין צידו השמאלי של בית החזה ובין צידו הימני.
  • גדלה ההבנה החוויתי של מערכת הנשימה.

נשימה ועצם החזה

למפרקים הסחוסיים בין הצלעות לעצם החזה יש גם חשיבות עבור תהליך הנשימה: הם מאפשרים את הגדלת נפח בין החזה. לעתים כאשר מתחילים לעבוד עם עצם החזה, להכיר אותה, את הסחוסים הצידים, ואת הקשר שלהם לצלעות, רוב האנשים מבחינים בקשר של עצם החזה והמפרקים הסחוסים לתהליך הנשימה. בעזרת תהליכי השהייה וכיוון, אזור זה אשר "קפוא" אצל לא מעט אנשים, מתחיל "להפשיר" ולתפקד בצורה יעילה יותר. כך למשל מתברר שבתהליך עבודה זה מתברר שהרבה מהנוטים לעצור את הנשימה והרבה מהנוטים לדפוסי נשימה רדודים, עשויים, לעתים קרובות, להבחין בכך ובעזרת תרגול הרעיונות של טכניקת אלכסנדר לעודד שינוי לנשימה יעילה יותר.

הנחיית כיוון של עצם החזה לפי שיטת אלכסנדר

באופן כללי כמעט תמיד כדאי לכוון את עצם החזה קדימה והחוצה (forward and away). על מנת להבין את הכיוון של עצם החזה אפשר להתייחס אל אחד מהכיוונים הראשים, גו מתרחב, להבין את הכיוון הצנטריפוגלי של הצלעות (מהמרכז החוצה) וממנו לגזור את כיוון עצם החזה. בהמשך אפשר להתייחס למבנה הכולל של עצם החזה: ניתן לראות את עצם החזה כמעין גזרה של מעגל ולכוון אותה קדימה והחוצה. יחד עם זאת הנחיית כיוון משנית זאת איננה הכרחית מכיוון שכאשר מכוונים מתוך הבנת המבנה הכללי כיוון זה מתממש לעתים קרובות בעצמו.

מבט נוסף על עבודתה של שיטת אלכסנדר עם עצם החזה .

כפי שציינתי, כאשר מתרגלים את טכניקת אלכסנדר לאורך זמן ומשתמשים בתהליכי השהיה והנחיית הכיוונים, אזור עצם החזה "מפשיר" והתנועה בו גדלה. בנוסף ליעול תהליכי הנשימה, התייחסות לעצם החזה מאפשרת הבנה נוספת הנוגעת לצלעות, לבית החזה ועוד. מבחינה רגשית, נראה שאזור עצם החזה, קשור גם הוא, כמו כל איזור בית החזה, ל self, ו"לקשיים להיות". כדאי לדעת שלעתים, עולים פחדים וחששות לא מוסברים מתוך תהליך עבודה זה, דבר שעשוי לגרום לטלטלות רגשיות. כמובן שחשוב שמורים המלמדים את שיטת אלכסנדר יכירו את "הבטה הנפשי של עצם החזה", אולם חשוב שלא יתערבו ישירות בתהליך "הפשרתה".

© כל הזכויות למאמר שמורות לאור שחר.

ראו גם

עמודים ראשיים