אתה הצלת אותי

מורים רבים לשיטת אלכסנדר (במיוחד מורים ותיקים) שומעים לעתים קרובות משפטים מהסוג:

  • אתה הצלת אותי
  • הצלת אותי מניתוח
  • בזכותך אין לי כאבים ואיכות החיים שלי השתנתה
  • בלעדיך לא הייתי מחזיק/ה מעמד בזוגיות
  • בזכותך הנגינה שלי נשמעת לחלוטין אחרת
  • הכל בזכותך
  • וכד'..

בחלקים מסוימים של תהליך הלימוד אין בעיה משמעותית עם המשפטים האלה. אפשר לראות בהם חלק מהתהליך של התלמיד/ה.

הבעיה מתחילה כאשר המורה מתחיל להאמין לאמירות האלה.

מספרים על אלכסנדר שכאשר אנשים החמיאו לו במשפטים מהסוג של "הכול בזכותך.." הוא לא לקח את הקרדיט לעצמו ואמר משהו בסגנון של :"יש ניסים בטבע…"

אין ספק שלעתים קרובות מאוד לאדם יש אפשרות טובה לשפר את מצבו ובעזרת יצירת תנאים מתאימים בתוכו יכולים להתרחש ניסים.

יחד עם זאת, כאשר המורה מתחיל להאמין שהניסים האלה התרחשו באמצעותו או בזכותו או שיש לו חלק גדול בהתרחשותם הרי שזהו הזמן המתאים בשבילו להתחיל (או להמשיך) לעבוד עם ההרגלים והדפוסים העמוקים שאמירות אלה מעוררות בו.

כמובן שאפשר לעבוד לבד, הרי שיטת אלכסנדר היא בראש ובראשונה שיטה לעבודה עצמית. יחד עם זאת, במקרה שהמורה אכן מתחיל להאמין שאכן כל השינוי של התלמיד התרחש בזכותו הרי שכדאי לו להיעזר במורים נוספים לצורך עבודתו העצמית בשיטה.

© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המאמר.