ממד מוחלטות – התאמה בין מוחלטות חד משמעית לבין התאמה אישית דרך להוראת הכיוונים – מאמרים לנשים

 (המאמר מנוסח בלשון נקבה- ניתן לקרוא את המאמר מנוסח בלשון זכר ראו הערה).

את הגישות השונות להוראת שיטת אלכסנדר בכלל ואת דרך הוראת הנחיית הכיוונים וההשהיה בפרט ניתן לנתח ולהסביר על פני ממדים רבים. במאמר זה אסביר את אחד הממדים לניתוח ולהבנה של דרך הנחיית הכיוונים, ממד שכיניתי אותו בשם (הזמני) ממד מוחלטות-התאמה.

ממד מוחלטות-התאמה עוסק ברמת מוחלטות ההוראה של הכיוונים לעומת רמת ההתאמה האישית שלהם. בקוטב אחד של הממד, ניתן למצוא מוחלטות חד משמעית בהוראת הכיוונים ואילו בקוטב השני של הממד ניתן למצוא התאמה אישית של הוראת הכיוונים, לכל תלמידה, בזמן נתון.

מוחלטות חד משמעית בהוראת הכיוונים

הגישה הנמצאת בבסיס קוטב המוחלטות החד-משמעית בהוראת הכיוונים היא, שישנם כיוונים שהם מוחלטים, כיוונים נכונים של המורה, אותם היא מנחילה לתלמידיה.

לפי גישה זו, המורה מעודדת את הכיוונים הברורים בתוכה ובאמצעות דרכים מגוונות (ידיה של המורה, הוראות מילוליות ועוד) היא מלמדת את הכיוונים הנכונים והמדויקים את תלמידיה.

הכיוונים הם לרוב בעלי עוצמה חזקה (אם כי לא בהכרח) ומאופיינים בהפעלה גופנית מסוג מסוים. תלמידים הלומדים בנוכחות הוראה מסוג זה חשים כמעט תמיד חוויה חזקה וברורה של כיוונים ושל שימוש שונה בעצמם.

נדמה שפטריק מקדונלד הוא מייצג נאמן של גישה זו: הכיוונים שלו היו בעלי עוצמה, קבועים, מדויקים, בהירים ובלתי מתפשרים. הוא דרש מתלמידיו שיפסיקו להפריע לשימוש שלהם בעצמם ושיתחילו להשתמש בעצמם לאור כיוונים מדויקים אלה.

התאמה אישית של הוראת הכיוונים

אחד מהבסיסים המרכזיים בגישת הכיוונים המותאמים לתלמיד הוא המפגש בין המורה לתלמידיה. לפי גישה זו, המורה מתאימה את דרך הנחיית הכיוונים שלה באופן אישי, לכל תלמידה ותלמידה, בכל מפגש ומפגש.

לפי גישה זו, התהליך מתחיל אחרי שהמורה מגלה את הכיוונים בתוכה ועובדת איתם, לאחר מכן (ולעתים במקביל) המורה פוגשת את התלמידה (במגע, דיבור ודרכים נוספות) ולומדת את הכיוונים הקיימים אצלה, את הרגליה ואת השימוש הכולל שלה בעצמה ברגע נתון. עם הזמן, באמצעות השהיה והנחיית הכיוונים ובתמיכת הקשר המתהווה בין המורה לתלמידה, מתרחשים אצל התלמידה שינויים זעירים בדרך הנחיית הכיוונים שלה, דבר אשר אט-אט, עוזר לתלמידה לשפר את דרך השימוש שלה בעצמה. במילים אחרות: המורה נפגשת עם הכיוונים הקיימים של התלמידה. היא עוזרת לה להתארגן איתם ולארגן את עצמה, בדרך שתאפשר התפתחות אישית לכל אחת מהן והתפתחות הדדית משותפת לשתיהן.

הוראה לפי גישה זו מזמינה את התגלות הכיוונים המתאימים מתוך התלמידה עצמה. זאת תוך כדי "נתינת מקום" מכובד ומוערך למרחב הפנימי והחיצוני שבתוכו הוא חיה.

אחד ממאפייני הגישה הזו הוא, שבאופן מהותי היא מתחשבת ומכבדת הן את הכיוונים של המורה, הן את הכיוונים הקיימים של התלמידה והן את הכיוונים המתרחשים במפגש המתקיים ביניהן.

ממד מוחלטות–התאמה הוא רציף

תיאורטית, ניתן ללמד את דרך הנחיית הכיוונים רק לפי הגישה ה"טהורה" של התאמה אישית (מצב נדיר ביותר) או רק לפי הגישה ה"טהורה" של מוחלטות חד משמעית. יחד עם זאת, ממד מוחלטות-התאמה הוא רציף, כך שניתן להורות את הכיוונים מתוך מיקומים שונים, הנמצאים בין גישת המוחלטות "הטהורה" ובין גישת ההתאמה ה"טהורה". במילים אחרות: ניתן ללמד את הכיוונים בשיטת אלכסנדר במינונים שונים של הגישות הטהורות (קצת יותר מאחת וקצת פחות מאחרת).

יתרונות וחסרונות של הגישות הקוטביות– מבט חלקי

מובן שלכל דרך הוראה בממד זה יש את היתרונות שלה ואת החסרונות שלה, כך שאין גישה אחת שהיא הנכונה תמיד.

יחד עם זאת, יש להבין שההשפעות של הוראת הכיוונים לפי גישת קוטב המוחלטות החד-משמעית או לפי גישת קוטב ההתאמה האישית (או "מינונים" שונים של כל אחד מהקטבים, קרי, האפשרויות השונות על הסקאלה) עשויות להיות מרחיקות לכת וארוכות טווח הן למורה ולהתפתחות שלה, והן לתלמידה: להתפתחות שלה וליכולת שלה למצוא מזור משמעותי ארוך-טווח לבעיותיה.

על מנת להבהיר טוב יותר את ממד מוחלטות-התאמה אתייחס למספר מצומצם ושטחי של יתרונות וחסרונות של כל אחת מ"הגישות הטהורות". כך, אני מקווה, יקל להבין ממד זה ואת השפעתו על דרכי ההוראה השונות.

הוראת הנחיית הכיוונים לפי הגישה של מוחלטות חד-משמעית

גישה זו דורשת מהמורה להיות חזקה ולחדש כמעט בכל מצב את הכיוונים שלה. באופן פרדוקסאלי, דרישות אלה עשויות הן להקל על המורה והן להקשות עליה. בנוסף, גישה זו מונעת מהמורה בלבול בדרך שיטת אלכסנדר בכלל ובדרך הוראת הכיוונים בפרט. היא מחזקת אותה בדרכה ומאפשרת לה להתמיד ולהעמיק בה.

אחד החסרונות המרכזיים בהוראת הכיוונים לפי הגישה של מוחלטות חד-משמעית הוא, שהיא עלולה לצמצם הן את המורה והן את התלמידה בהתפתחותם וביכולת שלהם להזמין את הטכניקה לאזורים נוספים בחייהם. כך למשל, יתכן שמורה המלמדת רק לפי גישת זו לא תאפשר לעצמה להשתמש בטכניקה בכלל ובכיוונים בפרט עם אזורים פחות מוכרים בהווייתה; כך שההשפעה של הטכניקה תהיה "חסומה לכניסה" לאזורים מסוימים בעצמה.

מניסיוני, גישה זו עשויה להקל על חלק מהתלמידים ללמוד ולהפנים את שיטת אלכסנדר, מכיוון שהכיוונים אותם מציגה המורה הם ברורים וחד משמעיים (גם אם התלמידים לא יודעים להפעילם בתקופת הלימודים הראשונה). המורה היא לרוב ברורה, כריזמטית וקשה להתבלבל במחיצתה. במקביל, בטווח הארוך, גישה זו עלולה לגרום לתלמידות להתבלבל בהבנת הטכניקה, דבר שעלול לצמצם את יכולתן להשתמש בה.

הוראת הנחיית הכיוונים לפי הגישה של התאמה אישית

גישה זו מבקשת, כמעט דורשת, מהמורה להיות בהירה מאוד לגבי הכיוונים שלה עצמה מצד אחד; ומן הצד שני להיות ערנית וגמישה בדיאלוג עם התלמידה, כך שיהיה ביכולתה להתייחס לכיוונים שלה עצמה, לתלמידה ולמפגש.

גישה זו עלולה להטעות מורות ומורים לשיטת אלכסנדר, בגלל משאבי הקשב הגדולים שהיא דורשת. במקביל, היא יכולה להיות מפרה ותומכת בהתפתחות המשולבת הן של המורה והן של תלמידיו.

הפגישה עם דרך הוראה זו עלולה להקשות על תלמידות מסויימות ללמוד את הטכניקה, מכיוון שהן עשויות להרגיש שהן נפגשות עם מורה אשר (לרוב) אינה מפגינה עוצמה וכריזמה ובמבט ראשון נראה שאינה חד-משמעי בהוראת הכיוונים. במקביל, ניסיוני מראה שהמפגש עם דרך הוראה זו עשוי להקל על חלק מהתלמידות ללמוד את הטכניקה ולהפנימה לאורך זמן ובאופן מלא יותר. הדברים אמורים במיוחד על תלמידות המסוגלות ומעוניינות להיפגש עם הכיוונים הקיימים בתוכן ומתוכן לגלות את התפתחות הכיוונים הפנימיים שיתמכו בהן בדרכן בתהליך.

סיכום ביניים

ניסיוני לימד אותי, שתלמידות שונות זקוקות לסוגים שונים של דרך הוראת הנחיית הכיוונים. לאחדות מתאים ללמוד לפי גישת המוחלטות החד-משמעית ואילו אחרות מפיקות יותר מלימוד באמצעות גישות הקרובות יותר לגישת ההתאמה האישית. באופן אישי, עם רוב תלמידי ותלמידותי אני מכוון את עצמי ואת ההוראה שלי קרוב יותר לגישת ההתאמה האישית, בגלל מה שנראה בעיני כיתרונותיה הרבות. יחד עם זאת, ישנם תלמידות ותלמידים אשר המפגש איתם גורם לי לבחור ולכוון את דרך הוראת הכיוונים שלי קרוב יותר לגישת המוחלטות החד-משמעית.

מובן שמורות שונות מלמדות באופנים שונים. יחד עם זאת, נדמה שרובן המוחלט של המורות לשיטת אלכסנדר, במיוחד אלה הנמצאות בשנות ההוראה הראשונות שלהם, מכירות בעיקר את הגישה שהן למדו ממוריהם ומכאן שהן נוטות ללמד לפי גישה זו. יחד עם זאת, היכרות עם ממד מוחלטות-התאמה בדרך הנחיית הכיוונים עשויה לעזור להן להרחיב את אפשרויות ההוראה שלהן. כתוצאה מכך הן עשויות לגלות, שדרך הוראה שנראתה קבועה יכולה להשתנות; וכן שהן יכולות להתאים את עצמן לצרכים ההתפתחותיים שלהן-עצמן ולצרכים של התלמידה המסוימת אותה הם מלמדים בכל מפגש ומפגש.

© כל הזכויות שמורות לאור שחר , מחבר המאמר.